יש רגעים כאלה שבהם הגוף פשוט דורש עוגיית שוקולד צ'יפס. לא סתם עוגייה, אלא אחת ספציפית: חמה מהתנור, עם שוקולד נמס שנמתח בכל ביס, קצוות פריכים ומרכז רך ולעיס שמרגיש כמו חיבוק. ואז, כמו תמיד ברגעים הכי קריטיים, פותחים את המקרר ומגלים שאין ביצים. כל התוכניות מתבטלות? ממש לא. תארו לעצמכם שאפשר להגיע לתוצאה המושלמת הזאת, ואפילו טובה יותר, בלי שום צורך בביצים. זה לא רק אפשרי, זה אפילו יותר פשוט ממה שאתם חושבים, והמתכון הזה הולך להפוך למתכון הקבוע שלכם.
קסם של עוגיות בחמש דקות הכנה
לפני שמתחילים, רק אומר שכל הקסם פה הוא בפשטות. אין צורך במיקסר, אין שלבים מסובכים. רק שתי קערות, מטרפה וכף. זה הכל.
מה צריך שיהיה בבית?
- 1 ו-1/4 כוסות קמח לבן
- 1/2 כפית סודה לשתייה
- 1/2 כפית מלח (אל תוותרו עליו, הוא מאזן את המתיקות)
- 1/2 כוס סוכר חום כהה דחוס (זה המפתח למרקם הלעיס והעשיר)
- 1/4 כוס סוכר לבן
- 1/2 כוס שמן קנולה (אפשר גם שמן קוקוס מומס או מרגרינה מומסת)
- 1 כפית תמצית וניל איכותית
- 1/4 כוס רסק תפוחים לא ממותק (וזהו הרכיב הסודי שלנו, שמחליף את הביצה)
- 1 כוס שוקולד צ'יפס מריר איכותי, או כל שוקולד אחר שאוהבים
אז איך מכינים?
- מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
- בקערה אחת, נערבב יחד את החומרים היבשים: קמח, סודה לשתייה ומלח. זה עוזר לפזר את הסודה לשתייה באופן אחיד ומבטיח שהעוגיות יתפחו יפה.
- בקערה שנייה, גדולה יותר, נשים את שני סוגי הסוכר, השמן, תמצית הווניל ורסק התפוחים. בעזרת מטרפה, נטרוף היטב עד שמתקבלת תערובת חלקה ובוהקת, כמו קרמל נוזלי.
- עכשיו נאחד בין התערובות. שופכים את תערובת היבשים אל קערת הרטובים ומערבבים בעזרת כף או מרית רק עד שהקמח נטמע. (וזאת נקודה חשובה, אל תתפתו לערבב יותר מדי!) ערבוב יתר יפתח את הגלוטן וייצר עוגיות קשות. אנחנו רוצים שיישארו כמה גושים קטנים של קמח.
- מקפלים פנימה בעדינות את השוקולד צ'יפס עד שהם מפוזרים באופן שווה בבצק.
- בעזרת כף גלידה קטנה או שתי כפות רגילות, יוצרים כדורים בגודל כדור פינג פונג ומניחים על התבנית עם רווחים ביניהם.
- אופים במשך 9-11 דקות. איך יודעים שהן מוכנות? השוליים יזהיבו קלות אבל המרכז עדיין ייראה קצת "לא אפוי" ורך מאוד. זה הסימן להוציא אותן! הן ימשיכו להיאפות מהחום של התבנית. תנו להן להתקרר על התבנית כ-5 דקות לפני שאתם מעבירים אותן לרשת צינון (או ישר לפה, אנחנו לא שופטים).
הקסם שמאחורי המתכון: איך זה עובד בלי ביצים בכלל?
זה מרגיש כמעט כמו רמאות, נכון? ובכן, זה לא. כל מה שעשינו הוא להבין מה התפקיד של ביצה באפייה ולמצוא לה מחליפים חכמים שעושים את העבודה אפילו טוב יותר. באפייה קלאסית, ביצים אחראיות על לחות, קשירה (הדבקה) של המרכיבים, קצת התפחה ושומן. במתכון שלנו, רסק התפוחים נותן את הלחות והקשירה בצורה מדהימה, בלי להוסיף טעם לוואי. השילוב של סוכר חום ושמן אחראי על העסיסיות והמרקם הלעיס שכולנו אוהבים, והסודה לשתייה דואגת לאווריריות ולתפיחה הקלה. זה כל הסוד. פשוט, נכון?
העוגייה המושלמת שלכם: טיפים לשדרוגים והתאמות אישיות
ברגע שהבנתם את הבסיס, השמיים הם הגבול. המתכון הזה הוא כמו בד קנבס חלק שמזמין אתכם לצייר עליו. הנה כמה רעיונות להתחיל איתם:
- למשחקי מרקם: אם אתם אנשים של קראנצ', המירו את כמות הסוכר החום בסוכר לבן. אם אתם מעדיפים עוגייה במרקם "פאדג'" דחוס ועשיר, אפשר להוסיף עוד כף של רסק תפוחים.
- תוספות שהולכות מעולה: חצי כוס אגוזי מלך קצוצים, פקאן מסוכר, או אפילו חופן של שיבולת שועל למרקם כפרי יותר. קורט קינמון או קורטוב של אבקת קפה נמס יעצימו את טעם השוקולד. ואפשר כמובן לגוון עם שבבי שוקולד לבן או חלב.
- טיפ של אלופים: אם יש לכם סבלנות (לי בדרך כלל אין), הכניסו את קערת הבצק למקרר לחצי שעה לפני שאתם יוצרים את הכדורים. הקירור הזה מונע מהעוגיות להשתטח יותר מדי באפייה, מעמיק את הטעמים והופך את המרקם לעוד יותר לעיס ומושלם.
סודות מהקונדיטוריה: פתרון בעיות נפוצות
קרה לכם פעם שהכנתם עוגיות והן יצאו שטוחות כמו פיתה? או קשות כמו אבן? הנה הסיבות והפתרונות כדי שזה לא יקרה שוב.
"העוגיות שלי יצאו שטוחות מדי!" – זה קורה בדרך כלל משתי סיבות: ערבוב יתר של הבצק או שהבצק היה חם מדי. הפתרון, כפי שכבר רמזתי, הוא קירור הבצק לפני האפייה. זה באמת משנה את כללי המשחק.
"העוגיות יצאו קשות ויבשות" – כנראה שאפיתם אותן יותר מדי. בפעם הבאה, תוציאו אותן מהתנור ברגע שהמרכז עדיין נראה מעט רך. הן נראות לא מוכנות, אבל תסמכו על התהליך. החום של התבנית יעשה את שלו.
ואיך שומרים עליהן טריות? הדרך הכי טובה היא בקופסה אטומה בטמפרטורת החדר. רוצים טריק של סבתות? הוסיפו לקופסה חצי פרוסת לחם לבן. הלחם יספח את הלחות העודפת וישמור על העוגיות רכות וטריות למשך כמה ימים. אם כי, בואו נודה באמת, אין סיכוי שהן ישרדו כל כך הרבה זמן.
