יש רגעים כאלה, שבהם כל מה שהנפש באמת צריכה זה ביס אחד מעוגיית שוקולד צ'יפס חמה, רכה מבפנים ועם שוליים טיפה קריספיים. לא עוגייה קנויה, אלא כזו אמיתית, מהסוג שממלא את הבית בריח של חמאה וסוכר. אבל אז נכנסת המחשבה על הבלגן, על הקערות, על המיקסר שצריך לשלוף מהארון… ובכן, בדיוק בשביל הרגעים האלה, כשהחשק גדול והסבלנות קצרה, קיים המתכון הזה. הוא כל כך פשוט, כל כך מהיר, והכי חשוב – הוא דורש קערה אחת בלבד. כן, קערה אחת והר של כלים נקיים בכיור.
מתכון מנצח לעוגיות שוקולד צ'יפס בקערה אחת
זה המתכון שאני שולפת שוב ושוב, כשהחברים קופצים בהפתעה או כשסתם מתחשק משהו מתוק ליד הקפה של אחר הצהריים. הוא תמיד עובד.
מצרכים:
- 100 גרם חמאה רכה מאוד, בטמפרטורת החדר
- 1/2 כוס סוכר לבן
- 1/2 כוס סוכר חום כהה (דחוס)
- 1 ביצה גדולה (L)
- 1 כפית תמצית וניל איכותית
- 1 ו-1/4 כוסות קמח לבן
- 1/2 כפית סודה לשתייה
- קורט נדיב של מלח
- 1 כוס שוקולד צ'יפס מריר (או כל שוקולד אחר שאתם אוהבים, קצוץ גס)
אופן ההכנה:
- מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
- מכניסים לקערה גדולה את החמאה הרכה ושני סוגי הסוכר. בעזרת מטרפה ידנית או אפילו כף עץ, טורפים במרץ עד שהתערובת הופכת לקרמית ואחידה. זה לוקח דקה-שתיים.
- מוסיפים פנימה את הביצה ותמצית הווניל וטורפים שוב, רק עד שהן נטמעות בתערובת. לא צריך להגזים פה.
- מניחים מסננת על הקערה ומנפים ישירות לתוכה את הקמח, הסודה לשתייה והמלח. בעזרת לקקן (מרית סיליקון), מערבבים בעדינות ובתנועות קיפול, רק עד שרוב הקמח נספג. זה בסדר גמור אם נשארו קצת כיסי קמח קטנים.
- שופכים פנימה את השוקולד צ'יפס ומקפלים בעדינות עוד כמה פעמים, רק עד שהם מתפזרים באופן שווה בבצק.
- בעזרת כף גלידה קטנה או שתי כפות רגילות, יוצרים כדורים בגודל אגוז מלך ומניחים על התבנית במרווחים.
- אופים במשך 10-12 דקות. הסימן שלכם הוא כשהשוליים מתחילים להזהיב, אבל המרכז עדיין נראה מעט בהיר ורך. זה הסוד לעוגייה לעיסה.
- מוציאים מהתנור ונותנים לעוגיות לנוח על התבנית החמה עוד 5 דקות. זה חלק חשוב מהאפייה שלהן. אחר כך, מעבירים אותן לרשת צינון. או שאוכלים אחת ישר מהתבנית, אני לא אגלה לאף אחד.
הקסם של הקערה האחת: למה השיטה הזו עובדת כל כך טוב?
מעבר ליתרון הברור של פחות כלים לשטוף (וזה יתרון ענק!), יש משהו בשיטה הזו שהופך את העוגיות לטובות יותר. זה לא מרגיש כמו עבודה, אלא יותר כמו משחק. הפשטות הזאת מורידה את מפלס הלחץ והופכת את האפייה לחוויה כיפית וספונטנית, כזו שאפשר לעשות גם בסוף יום ארוך.
כשמערבבים הכל באותה קערה, לפי הסדר, כל מרכיב מקבל את הבמה שלו. קודם החמאה והסוכר הופכים לקרם עשיר, אחר כך הביצה מאחדת הכל, ולבסוף הקמח נכנס בעדינות. שיטת הקערה האחת כמעט מכריחה אותנו להימנע מערבוב יתר, שהוא האויב הגדול ביותר של עוגיות רכות. הערבוב המינימלי, רק עד איחוד, הוא מה שמבטיח לנו את המרכז הרך והמושלם הזה.
סודות קטנים לעוגיות בלתי נשכחות
עם השנים, גיליתי כמה דברים קטנים שהופכים את המתכון הזה מעולה למצוין. אלה לא חוקים, אלא המלצות מהלב.
- החמאה היא המלכה. ודאו שהיא באמת רכה, כזו שאצבע יכולה לשקוע בה בקלות. חמאה רכה, ולא מומסת, היא הבסיס למרקם קרמי וחלומי. אם היא קרה מדי, יהיה קשה לערבב; אם היא מומסת, העוגיות עלולות להשתטח יותר מדי באפייה.
- משחקי סוכר. היחס בין סוכר לבן לחום הוא מה שקובע את המרקם הסופי. הסוכר הלבן אחראי על השוליים הפריכים, והסוכר החום, בזכות הלחות שבו, מעניק לעוגייה את הלעיסות והטעם הקרמלי העמוק. אתם יכולים לשחק עם היחסים לפי מה שאתם אוהבים יותר.
- הסוד הכי שמור: מנוחה לבצק. אם יש לכם סבלנות (ואני יודעת שזה קשה), תנו לבצק לנוח במקרר לחצי שעה לפני שאתם יוצרים את הכדורים. הקירור הזה עושה שני דברים מדהימים: הוא מונע מהעוגיות להשתטח יותר מדי ושומר על צורתן העגולה, והוא מאפשר לטעמים להתפתח ולהעמיק. זה הבדל קטן שיוצר תוצאה גדולה.
- לא רק שוקולד צ'יפס. אל תפחדו להשתמש בשוקולד איכותי שאתם אוהבים לאכול כמו שהוא. אני אוהבת לקצוץ גס טבלת שוקולד מריר 70%. השילוב בין השוקולד צ'יפס הקטנים לחתיכות הגדולות יוצר "שלוליות" שוקולד נמסות בתוך העוגייה, וזה תענוג אמיתי.
שדרוגים ותוספות שהופכים את שלכם למיוחדות
היופי במתכון בסיס טוב הוא שאפשר להפוך אותו לשלכם לגמרי. תרגישו חופשי להתפרע ולהוסיף לבצק, יחד עם השוקולד, כל מה שאתם אוהבים. הנה כמה רעיונות להתחיל איתם:
- קצת קראנץ': חופן אגוזי מלך קצוצים, פקאנים, או אפילו פיסטוקים יעניקו מרקם נהדר.
- טוויסט של תבלינים: קורט קינמון, קמצוץ אגוז מוסקט טחון טרי או אפילו רבע כפית קפה נמס יקפיצו את טעם השוקולד לרמות חדשות.
- הפתעות מתוקות: נסו לשלב שוקולד צ'יפס לבן או חלב, חתיכות קטנות של טופי, או אפילו עדשי שוקולד צבעוניות.
- הפיניש המושלם: רגע לפני שהתבנית נכנסת לתנור, פזרו על כל כדור בצק כמה גרגירים של מלח ים אטלנטי (פלור דה סל). השילוב של מלוח-מתוק הוא פשוט ממכר.
כך תשמרו על הטריות: אחסון והקפאה
ברוב המקרים, העוגיות האלה נעלמות מהר מדי בשביל שיהיה צורך לדאוג לאחסון. אבל אם במקרה נשארו לכם כמה, שמרו אותן בקופסה אטומה היטב בטמפרטורת החדר. רוצים טיפ של סבתא לשמירה על הרכות? הכניסו לקופסה פרוסת לחם קטנה. היא תספח את הלחות העודפת ותשמור על העוגיות לחות וטעימות.
ועכשיו, לטיפ שהולך להפוך את החיים שלכם לקלים ומתוקים יותר: הקפאת בצק. אחרי שהכנתם את הבצק, צרו ממנו כדורים, סדרו אותם על מגש והכניסו למקפיא לשעה. לאחר שהם קפואים, העבירו אותם לשקית זיפלוק אטומה. כך, בכל פעם שמתחשק לכם עוגייה טרייה וחמה (או שתיים, או שלוש), אתם פשוט שולפים כמה כדורים מהמקפיא, מניחים על תבנית ואופים ישר מהקפאה. רק תוסיפו דקה או שתיים לזמן האפייה. אין יותר פינוק מזה.
