יש רגעים כאלה, אתם בטח מכירים אותם. הרגע הזה ביום, בדרך כלל אחר הצהריים, שבו מתעורר חשק עז למשהו מתוק, ביתי, מחמם את הלב. לא משהו מסובך שדורש מיקסר, הפרדת ביצים או שעות של התעסקות, אלא פינוק אמיתי שאפשר להכין כמעט בעיניים עצומות. בדיוק בשביל הרגעים האלה נולדה העוגה הזאת. היא נולדת בעשר דקות של ערבוב קליל בקערה אחת, עם מטרפה ידנית, וממלאת את הבית בניחוח אפייה משגע של בית. השילוב של טחינה וסילאן הוא לא איזה טרנד חולף, הוא חיבור טעמים על-זמני, שורשי ועמוק, כזה שתמיד מרגיש נכון.
המתכון שלכם לעוגה בחושה שתמיד מצליחה
המצרכים
- לעוגה (ל-2 תבניות אינגליש קייק או לתבנית קוגלהוף/סיר פלא אחת):
- 4 ביצים גודל L
- 1/2 כוס שמן זית (עדין בטעמו)
- 1 כוס סוכר לבן
- 1/2 כוס טחינה גולמית איכותית
- 1 כוס חלב סויה (או כל חלב אחר שאוהבים)
- 1/2 כוס סילאן טבעי (ללא תוספת סוכר)
- ½1 כוסות קמח תופח
- 1/2 כוס סולת (או 1/2 כוס קמח תופח נוספת, ראו טיפים בהמשך)
- לקישוט:
- 1/2 כוס סילאן
- 5 תמרי מג'הול, מגולענים וקצוצים גס
אופן ההכנה
- מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים היטב את התבנית או התבניות שבחרתם.
- בקערה גדולה, טורפים יחד את הרכיבים הרטובים: ביצים, שמן זית, סוכר, טחינה, חלב סויה וסילאן. טורפים רק עד לקבלת תערובת אחידה.
- מוסיפים לקערה את הרכיבים היבשים: קמח תופח וסולת.
- כאן מגיע השלב החשוב ביותר: מערבבים בעדינות, רק עד שהקמח והסולת נטמעים בבלילה ואין יותר גושים גדולים. ערבוב יתר יפגע במרקם העוגה ויהפוך אותה לדחוסה.
- יוצקים את הבלילה לתבנית/תבניות המשומנות ומיישרים קלות.
- אופים במשך כ-40 דקות לתבנית קוגלהוף, או כ-30 דקות לשתי תבניות אינגליש קייק. איך יודעים שזה מוכן? כשקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא יבש או עם פירורים לחים.
- מוציאים את העוגה מהתנור ובעודה חמה, יוצקים מעליה את הסילאן הנוסף ומפזרים את חתיכות התמרים הקצוצות. נותנים לעוגה להתקרר מעט לפני שפורסים.
סוד הקסם הוא סיפור האהבה של הטחינה והסילאן
מעבר למתכון עצמו, יש משהו בקשר בין טחינה לסילאן שמרגיש כמו סיפור אהבה קולינרי. הטחינה מביאה איתה טעם עשיר, אגוזי, עם מרירות עדינה ומורכבות של שומשום קלוי. הסילאן, מצידו, עוטף הכל במתיקות עמוקה, קרמלית, עם ניחוחות של פרי בשל. יחד, הם לא רק משלימים זה את זה, אלא יוצרים טעם שלישי, חדש, שהוא הרבה יותר גדול מסך החלקים שלו. המרירות של הטחינה מאזנת את המתיקות של הסילאן, והסילאן מעדן את העוצמה של הטחינה. זהו חיבור שמדבר בשפה מקומית, מוכרת, כמעט גנטית. כשמוסיפים לכך את העובדה שהטחינה עשירה בסידן ושומן טוב, והסילאן הוא ממתיק טבעי מפרי התמר, העוגה הזאת הופכת לפינוק שאפשר להרגיש איתו ממש טוב.
כמה טיפים קטנים יוצרים הבדל גדול בתוצאה הסופית
אחד הדברים שאני הכי אוהבת במתכונים פשוטים הוא לגלות איך שינויים קטנים יכולים להשפיע על התוצאה הסופית. הנה כמה דברים שלמדתי בדרך:
- איכות חומרי הגלם היא לא קלישאה. במתכון עם כל כך מעט מרכיבים, האיכות שלהם קובעת. טחינה גולמית טובה, עדיף משומשום מלא, וסילאן טבעי ללא תוספת סוכר יעניקו לעוגה עומק טעמים שפשוט אי אפשר להשיג עם מוצרים פשוטים יותר. זה לא פינוק, זה הבסיס.
- היזהרו מערבוב יתר. אני יודעת שכתבתי את זה קודם, אבל זה הכלל הכי חשוב בעוגות בחושות. ברגע שהקמח נכנס לקערה, תפקידנו הוא רק לאחד אותו עם הנוזלים. ערבוב אינטנסיבי מדי מפתח את רשת הגלוטן ויוצר עוגה קשה וצמיגית במקום רכה ואוורירית. תחשבו על זה כמו על ליטוף, לא על קרצוף.
- אל תוותרו על הסולת (אם אפשר). מה הסוד של הסולת? היא סופחת נוזלים בצורה שונה מקמח ומשחררת אותם באפייה, מה שמעניק לעוגה מרקם לח, עסיסי וטיפה "חולי" במובן הכי טוב של המילה. אם אין לכם, אפשר להחליף אותה בכמות זהה של קמח תופח והעוגה עדיין תצא נהדרת, אבל הסולת היא הטוויסט הקטן שהופך אותה למיוחדת במינה.
- בחירת שמן הזית. אני אוהבת להשתמש בשמן זית בעוגות, אבל חשוב לבחור אחד עם טעם עדין כדי שהוא לא ישתלט על הטעמים המרכזיים. שמן זית מזן עדין יוסיף פירותיות נעימה ברקע, בלי להיאבק על תשומת הלב של הטחינה והסילאן.
זו רק ההתחלה, מכאן אפשר להפוך את המתכון לשלכם
היופי במתכון בסיס טוב הוא שהוא כמו מגרש משחקים. הוא מזמין אותנו להוסיף את הנגיעה האישית שלנו. הנה כמה רעיונות להתחיל איתם, אבל תרגישו חופשי להתנסות:
- עולם שלם של תבלינים. מה דעתכם על קורט הל טחון שיוסיף ארומה מזרח-תיכונית? או קמצוץ קינמון לחמימות? אפשר אפילו לגרר מעט ג'ינג'ר טרי לבלילה בשביל עקצוץ קטן ומפתיע.
- משחקים של מרקם. רוצים קצת קראנצ'יות? חופן אגוזי מלך או פקאן קצוצים גס יעשו פלאים. שקדים פרוסים יתנו עדינות, ואם רוצים ממש להתפנק, כמה חתיכות של שוקולד מריר איכותי (פרווה) שנמסות בפנים יהפכו כל ביס לחגיגה.
- זירת הקישוטים. מעבר לסילאן והתמרים, אפשר לפזר מעל העוגה פיסטוקים קצוצים שיוסיפו צבע ירוק עז וטעם נהדר, או לקלות קלות שומשום לבן או שחור ולפזר מעל. זה לא רק יפה, זה גם מהדהד את טעם הטחינה שבפנים.
להגיש באהבה זה חלק מהטעם של העוגה
עוגה היא אף פעם לא רק עוגה. היא הרגע שלצדה. העוגה הזאת, עם הטעמים העמוקים והמנחמים שלה, אוהבת במיוחד את החברה של כוס קפה שחור חזק שחותך את המתיקות, או ספל תה צמחים מרגיע, כמו נענע או לואיזה. היא יכולה להיות הליווי המושלם לקפה של הבוקר, הנשנוש המתוק של ארבע אחר הצהריים, או הקינוח הצנוע והמושלם לארוחת ערב ספונטנית עם חברים. אבל הסוד הכי גדול שלה? היא כמעט תמיד טעימה יותר יום אחרי האפייה. כשהיא יושבת לה לילה על השיש, מכוסה, הטעמים מעמיקים, המרקם מתייצב והכל מתחבר יחד. זו כמו מתנה קטנה שאנחנו מכינים לעצמנו של מחר.
