כולנו מכירים אותה. את העלים הירוקים והבוהקים האלה שמעטרים לנו כמעט כל מנה, מצלחת חומוס ועד קציצות הדגים של שישי. לפעמים היא קצוצה דק-דק, לפעמים היא סתם עלה בודד שנזרק על הצלחת בשביל הצבע. אבל מאחורי המראה הצנוע והיומיומי של הפטרוזיליה מסתתר עולם שלם של סיפורים, סגולות מפתיעות, ואפילו אזהרה אחת שכל אחד צריך להכיר. אז בואו נצא יחד למסע קצר בעקבות 10 הסודות שהופכים את הפטרוזיליה לאחת הגיבורות השקטות והעוצמתיות ביותר במטבח שלנו.
הפטרוזיליה הייתה גיבורה טראגית בעולם העתיק ולא שימשה למאכל
תאמינו או לא, אבל היוונים והרומאים הקדמונים כמעט ולא נגעו בפטרוזיליה כמזון. מבחינתם, היא הייתה סמל של מוות, אבל וטקסי קבורה. הם קישרו אותה לעולם התחתון, וזרי פטרוזיליה היו מעטרים קברים ומצבות, משהו כמו החרציות של היום. לפי המיתולוגיה היוונית, הפטרוזיליה צמחה לראשונה מהדם שנשפך של הגיבור ארכמורוס. המחשבה הזאת, על צמח כל כך חי ותוסס שפעם סימל את ההפך הגמור, נותנת לו פתאום עומק דרמטי, נכון?
קיים קרב משפחתי אמיתי בין פטרוזיליה שטוחה למסולסלת
רובנו בוחרים בסופר את מה שנראה יותר טרי, אבל האמת היא שיש הבדל מהותי בין שני הסוגים, והוא יכול לשנות את כל המנה שלכם. זה לא רק עניין של מראה.
- הפטרוזיליה האיטלקית (שטוחת העלים): יש לה טעם הרבה יותר דומיננטי, עשיר ו"ירקרק". היא הכוכבת האמיתית כשרוצים שהטעם שלה יורגש. היא מושלמת לתיבול רטבים, פסטות, סלטים ותבשילים שבהם היא חלק מהותי מהסיפור.
- הפטרוזיליה המסולסלת: הטעם שלה עדין יותר, והכוח שלה טמון במרקם הפריך והנפחי. היא נהדרת כקישוט קלאסי (גארניש), לטיגון עמוק כי היא שומרת על צורתה, ובמיוחד לסלטים כמו טאבולה, שבהם המרקם החי שלה הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה.
זהו מטהר הנשימה הטבעי היעיל ביותר ויש לכך הסבר מדעי
כולם שמעו את טיפ הסבתא הזה, ללעוס פטרוזיליה אחרי ארוחת שום. אבל למה זה באמת עובד? ובכן, זה לא קסם. הפטרוזיליה עשירה מאוד בכלורופיל, הפיגמנט הירוק והמופלא שנותן לצמחים את צבעם. לכלורופיל יש יכולת מוכחת לנטרל תרכובות גופרית, שהן הגורם הראשי לריח רע מהפה אחרי אכילת שום או בצל. היא לא רק "ממסכת" את הריח עם ריח אחר; היא ממש מפרקת אותו כימית. בפעם הבאה שאתם אחרי ארוחה כבדה, פשוט תלעסו עלה טרי או שניים. זה עובד.
בפטרוזיליה יש הרבה יותר ויטמין C מאשר בתפוז
הנה נתון ששווה לשתף. ב-100 גרם של פטרוזיליה טרייה יש בסביבות 133 מ"ג ויטמין C. לשם השוואה, ב-100 גרם של תפוז יש רק כ-53 מ"ג. זה כמעט פי שלושה! כמובן שאנחנו לא אוכלים 100 גרם פטרוזיליה ביום, אבל אם נוסיף חופן נדיב לסלט או לשייק הירוק שלנו, אנחנו נותנים לגוף זריקת מרץ רצינית למערכת החיסון. וזה לא הכל, היא גם מקור פנטסטי לוויטמין K, שחיוני לבריאות העצם ולקרישת דם, לוויטמין A ולברזל.
אל תזרקו את השורש כי הוא מעדן בפני עצמו
כשאנחנו קונים צרור פטרוזיליה, רובנו משתמשים בעלים, אולי קצת בגבעולים, וזורקים את השאר. איזו טעות. שורש הפטרוזיליה הוא ירק שורש בפני עצמו, מעדן אמיתי שפופולרי מאוד במטבחים של מרכז ומזרח אירופה. טעמו מזכיר שילוב עדין ומתוחכם של סלרי, גזר לבן ופטרוזיליה. הוא נהדר במרקי שורש עשירים, כתוספת לצלי בקר, אפוי בתנור עם ירקות אחרים או כבסיס לפירה ייחודי ומפתיע.
היא יכולה לתרום לשיער מבריק ולעור פנים רגוע
מעבר למטבח, לפטרוזיליה יש גם מקום של כבוד בארון התרופות הטבעי. הנה שני טיפים פשוטים שאפשר ליישם בבית:
- לשיער מבריק: הכינו "מי פטרוזיליה". פשוט חולטים חופן פטרוזיליה במים רותחים לכמה דקות, מסננים ומניחים למים להתקרר. אחרי החפיפה הרגילה, השתמשו במים האלה כשטיפה אחרונה לשיער. הכלורופיל והוויטמינים יכולים להעניק לו ברק טבעי.
- להרגעת העור: אם יש לכם אזור אדמומי או מגורה בעור, אפשר למעוך כמה עלי פטרוזיליה טריים למחית ולהניח אותם על המקום לכמה דקות. לתכונות האנטי-דלקתיות שלה יש אפקט מרגיע.
הפטרוזיליה היא שחקנית שקטה בנבחרת החלומות של המטבח הצרפתי
במטבח הצרפתי הקלאסי, יש מושג שנקרא "Fines Herbes" (פין זֶרְבּ), שפירושו "עשבי תיבול עדינים". זוהי תערובת קלאסית של ארבעה עשבים קצוצים דק: פטרוזיליה, עירית, טרגון וצרביל. בתערובת הזו, הפטרוזיליה היא לא הסולנית, אלא נגן הבס. היא הבסיס היציב, הטעם הנקי והרענן שמאזן ומחבר את הטעמים העדינים והאניסיים של הטרגון והצרביל. זה ממקם אותה כשחקנית צוות חיונית, לא סתם קישוט.
זוהי שיטת האחסון שתשאיר אותה רעננה לשבועיים
נמאס לכם לקנות צרור יפהפה של פטרוזיליה שנובל והופך צהוב אחרי יומיים במקרר? יש פתרון פשוט וגאוני. בפעם הבאה, תתייחסו לצרור הפטרוזיליה שלכם כמו לזר פרחים. קִטמו מעט את קצוות הגבעולים, הכניסו אותו לכוס או צנצנת עם מעט מים טריים בתחתית, כסו את העלים באופן רופף בשקית ניילון (כדי ליצור אפקט של חממה קטנה) והכניסו למקרר. הלחות לגבעולים וההגנה על העלים ישמרו עליה רעננה ופריכה למשך שבוע ואפילו שבועיים.
קיימת אזהרה חשובה לגבי מקרים בהם העוצמה שלה עלולה להזיק
כמו לכל דבר עוצמתי בטבע, גם לפטרוזיליה יש צד שחשוב להכיר ולהשתמש בו בתבונה. הפטרוזיליה מכילה שני רכיבים פעילים, אפיול (Apiol) ומיריסטיצין (Myristicin). בכמויות גדולות ומרוכזות מאוד, כמו אלה שנמצאות בתוספי תזונה, שמנים אתריים או מיצויים, לחומרים אלה יש יכולת לעורר התכווצויות ברחם. לכן, מומלץ לנשים בהיריון להימנע מצריכה מוגברת ומרוכזת של פטרוזיליה. חשוב להדגיש: הכמות הרגילה שבה אנחנו משתמשים בבישול יומיומי, בסלטים או כקישוט, נחשבת לבטוחה לחלוטין. האזהרה רלוונטית אך ורק לצריכה בכמויות חריגות.
הפטרוזיליה משמשת כגשר סודי שמחבר בין טעמים בצלחת
ופה מגיע אחד הסודות הכי מתוחכמים של הפטרוזיליה, משהו ששפים מבינים היטב. הטעם הנקי, הרענן והמעט פלפלי שלה לא נועד להשתלט, אלא לשמש כ"גשר" בין טעמים אחרים במנה. חשבו על זה רגע: היא יודעת לחבר בעדינות בין העושר של בשר צלוי לחמיצות של לימון, בין המליחות של דג לאדמתיות של ירקות שורש. בפעם הבאה שאתם אוכלים מנה עם פטרוזיליה קצוצה, שימו לב איך היא "מנקה" ומאזנת את החך בין ביס לביס, ומאפשרת לכל רכיב אחר לזרוח. היא לא תמיד צועקת, אבל היא תמיד שם, עושה סדר.
ועוד טיפ קטן לסיום, איך להרגיש שפים בבית
רוצים לשדרג כל מנה ולהוסיף לה צבע ירוק זרחני וטעם מרוכז? נסו להכין שמן פטרוזיליה. זה קל יותר ממה שזה נשמע: חולטים צרור עלי פטרוזיליה (בלי הגבעולים) במים רותחים ל-15 שניות בלבד. מעבירים מיד לקערת מי קרח כדי לעצור את הבישול ולשמור על הצבע. סוחטים היטב את המים וטוחנים בבלנדר חזק עם שמן זית איכותי ומעט מלח, עד שמתקבל נוזל ירוק וחלק. מסננים את השמן דרך בד חיתול או פילטר קפה. מה שקיבלתם זה שמן ירוק מהפנט שאפשר לזלף על מרקים, דגים, ברוסקטות או פסטה. טעם ויופי בבקבוק אחד.
